אפשרויות סיוע ומימון לדיירים המתגוררים בדיור מוגן

דיור מוגן מחזיק במלוא הפוטנציאל לספק לאוכלוסיית הדיירים שלו איכות חיים גבוהה במיוחד. הבעיה היא שלמגורים בתנאים אלו, ולשירותים הנלווים שמציעים מוסדות הדיור המוגן, יש מחיר כלכלי שעשוי להיות גבוה. רבים השוקלים לעבור או להעביר את יקירהם למוסד לדיור מוגן מבינים כי מדובר בהוצאה כלכלית לא פשוטה. אבל האם יש כלים להפוך את הנטל הכלכלי למעט קל יותר?

האם הסברה שכל הוצאות המימון חל על הדיירים בדיור מוגן נכונה?

במקרה של בתי האבות הפזורים במדינת ישראל, הרי שברוב המקרים אפשר לקבל סבסוד מסוים של השהות בהם על ידי המדינה. בפועל על האדם המבוגר לפנות לעובד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים הסמוכה למקום המגורים הנוכחי שלו, מה שיאפשר קבלת ייעוץ ראשוני והכוונה לגבי התהליך. כאשר הקשיש עומד בתנאים מסוימים, למשל מבחינת יכולת התפקוד שלו או מבחן ההכנסה, הוא עשוי לקבל סבסוד שהופך עבורו את תמונת המימון לפשוטה פי כמה.

במקרה של מוסדות לדיור מוגן, התמונה מורכבת יותר. מכיוון שרוב מוסדות הדיור המוגן הם פרטיים, אין אפשרות למעשה לקבל מימון עבור השהות שלהם. הקשיש ומשפחתו צריכים להיות עם הסכומים הנדרשים, או לחלופין להשתמש בנכסים הקיימים שלהם – זהו כמובן המקרה של משכנתא הפוכה, שהיא אחת הדרכים העיקריות כיום למימון מגורים בבתי אבות וגם במוסדות לדיור מוגן.

אלו מסלולי מימון קיימים לדיירי דיור מוגן?

החדשות המעודדות הן שקיימים כיום כמה מסלולי מימון עיקריים של השהות בבתי הדיור המוגן, מה שמגדיל את הסיכויים שהאדם המבוגר יבחר במסלול המתאים לו ביותר (מה גם שאפשרות המימון ניתנת למשא ומתן מול אנשי המוסד במעמד החתימה על ההסכם).

• פיקדון – האפשרות הראשונה היא לבחור במסלול הפיקדון. העיקרון כאן פשוט להבנה: האדם המבוגר רוכש למעשה זכות מגורים באחת הדירות במוסד הדיור המוגן, תמורת תשלום של סכום חד פעמי (הפיקדון) אשר נשחק בכמה אחוזים בכל שנה. כאשר האדם עוזב את שערי המוסד לדיור מוגן או נפטר, חלילה, הוא או שאיריו מקבלים את יתרת סכום הפיקדון, בהפחתת הריבית.
• דמי כניסה – משתנה אחר הנכנס לתוך המשוואה הוא דמי הכניסה, גם הם חד פעמיים. ההבדל העיקרי הוא שהם מקנים למעשה לאדם את האפשרות להתגורר במוסד עד ליום מותו. לרוב, כ-80% מהסכום שסולם עובר במהלך ארבע השנים הראשונות לחברה המנהלת את המוסד לדיור המוגן, והיתרה חוזר בצורה כזו או אחרת לאדם המבוגר או לבני משפחתו.
  יש להדגיש כי מבחינת המסלולים המבוססים על הון עצמי גבוה של הדייר, מסלול הפיקדון נפוץ הרבה יותר מאשר דמי הכניסה.
• דמי שכירות חודשיים – מסלול דמי השכירות החודשיים, כנובע משמו, מבוסס על תשלום של סכום חודשי הנוטה להיות קבוע למוסד הדיור המוגן. דמי השכירות כוללים בתוכם גם את דמי האחזקה עבור השהות במקום, אך ניתן לבחור במסלול המתבסס באופן מובהק על סכומים אלה ללא תשלום של פיקדון או דמי כניסה במעמד תחילת המגורים. מסלול זה נחשב לגמיש מבין המסלולים המוצעים כיום.
• המסלול המשולב – הבחירה המקובלת כיום בקרב דיירי מוסדות דיור מוגן היא במסלול המשולב, כלומר, מסלול המשלב בין פיקדון או דמי כניסה לבין דמי שכירות חודשיים. ישנה השפעה הדדית של כל אחד מהרכיבים על האחר: ככל שמגדילים את דמי הפיקדון במעמד הכניסה לבית, כך הצפי הוא שהתשלומים החודשיים יהיו נמוכים יותר. מנגד, מי שאין לו הון עצמי גבוה ומעדיף להגדיל את דמי השכירות החודשיים – ישלם פיקדון בסכום נמוך יותר.

מומלץ להשקיע מחשבה במציאת המסלול המתאים ביותר להון העצמי, לכושר ההכנסה של האדם המבוגר (למשל קצבאות למיניהן) וליכולות של בני המשפחה, כאשר הם משתתפים במימון.

 

ראו גם:

מכירת הבית לפני המעבר לדיור מוגן – האם כדאי?

לעבור לדיור מוגן ללא פקדון!